הפעולה השמית הוקמה במקור בשנות החמישים על ידי נתן ילין–מור ולוחמים אחרים מארגון הלח״י של אברהם ״יאיר״ שטרן, שחזו את המדינה אשר למען כינונה נלחמו שתהיה שחקנית מהפכנית על הבמה העולמית שתתייצב לצד המדוכאים ותערער על האימפריאליזם סביב העולם.

בעקבות מאבק אנטי–קולוניאלי מוצלח נגד השלטון הבריטי, הקבוצה ראתה באיחוד האזור השמי לחזית אנטי–אימפריאליסטית מאוחדת כשלב מתקדם יותר של מהפכתם.

ילין–מור ראה את יישור הקו של ממשלת ישראל בראשות תנועת העבודה הציונית עם האינטרסים האזוריים המפלגים של מעצמות המערב, והגיע למסקנה שהאומה איבדה את דרכה ואת התפקיד שהוא וחבריו חזו למדינה.

לצד פרסום מאמרים והתארגנות עממית, הפעולה השמית הקימה יוזמות כמו הוועדה הישראלית לאלג'יריה חופשית במטרה להפגין סולידריות עם החזית הלאומית לשחרור אלג׳יריה ונגד התמיכה של ממשלת ישראל בקולוניאליזם הצרפתי.

החברה הישראלית, שעדיין הייתה בטראומה כתוצאה ממאות שנות גלות ועדיין לא מודעת לפוטנציאל המהפכני שלה, התקשתה להבין את התוכנית המהפכנית של הפעולה השמית והתנועה התפרקה בסופו של דבר.

הפעולה השמית הוקמה מחדש בשנת 2011 על ידי ישראלים שראו תזוזות חברתיות–תרבותיות ודמוגרפיות היוצרות את התנאים להתקדמותה של החברה הישראלית להשתחררות משליטת ארה"ב, להתפייסות עם הפלסטינים, להשתלבות טובה יותר באזור השמי ולהפיכת ישראל לכוח להתקדמות מהפכנית בזירה העולמית.